הבננות שלנו הן ישראליות והן הכי בריאות וטעימות בעולם.
הן גדלות לאורך השנה בעמק הירדן, בגליל המערבי, לאורך החוף ובנגב והן כל כך בריאות שהן ממש צהובות.
אנו כלל לא מרססים אותן והן כל כך בריאות שפשוט בא כבר לאכול אחת.
הבננה מומלצת כמקור אנרגיה בזכות הסוכרים השונים שבה, ולסובלים מלחץ דם גבוה – בזכות תכולת האשלגן הגבוהה הנמצאת בה. יש הטוענים, שהיא בעלת סגולות רפואיות רבות, העשויות להפחית את הסיכוי להיווצרות בעיות רפואיות נוספות, כדוגמת אנמיה, עצירות, עייפות, כאבי ראש, בחילות ואף דיכאון. זאת בזכות המינרלים והוויטמינים שהיא מכילה.
הבָּנָנָה היא צמח טרופי חד-פסיגי, דמוי עץ, בשנות האלפיים, ידועים כ-200 זנים, השייכים לארבעים מינים שונים.
הבננה מוגדרת מבחינה בוטנית כ"עשב", משום שאין לה גזע מעוצה כמו לעצים רגילים, אלא גבעול מעובה, המורכב משכבות קונצנטריות של גלדים רבים (בדומה לבצל). גידול זה מכונה "גזעול".
פירות הבננה המוארכים מכונים "אצבעות" וגדלים בקבוצות צפופות, המכונות "כפות".
הכפות מסודרות לאורך שדרה ויוצרות אשכול.
צבע קליפת הפרי משתנה מירוק לצהוב עם ההבשלה, כאשר במקביל מתפרק העמילן הנמצא בפרי והופך לפרוקטוז.
ענף הבננות בארץ מתבסס כמעט בלעדית על זן בשם "גרנד ניין" או על זנים דומים לו מבחינה גנטית.

אין טעימה ובריאה כמו הבננה.